אנו גאים לפרסם ראיון מעמיק עם תמר מייק לאופר.
שפר עלינו המזל והיא הסכימה לענות ולצלול איתנו אל עולמה הפנימי.
תמר מייק לאופר, מתגוררת ועובדת בישראל, היא אמנית עכשווית בינלאומית, אשר מתמחה בציור דיגיטלי ווידאו ארט. בנוסף, היא גם המייסדת, המפיקה, ארט דירקטור, מעצבת, אוצרת, CEO של קבוצת 44DEGREES.
לאופר היא מחלוצי האומנים אשר המירו את הציור המסורתי של אמנות ועיצוב לעבודה עם עכבר ועט דיגיטאלי.
"...בעבודותיה מוצגות עקבות תיאור חלומותיו של סלבדור דאלי, פלטת הצבעים של פרידה קאלו, הדפסיו של אנדי וורהול ורמזים מעבודותיה הפמיניסטיות המוקדמות של ג'ודי שיקגו". (רותי נוי מעריב ניו יורק)
תמר מייק לאופר 2020
ספרי לנו קצת עליך, והאם את זוכרת את האופן שבה האמנות מצאה את דרכה אל חייך?
אני מתגוררת ועובדת בישראל, ציור היה חלק מחיי מאז ומתמיד, כשהייתי בת 6 כבר התעניינתי בארכיטקטורה והתחלתי לצייר תכניות לבתים... בגיל 14 ישנתי עם ספרי אמנות (אשר הובאו לי כמתנות מעבר לים על ידי הוריי) מתחת לכרית.
בתיכון למדתי אדריכלות והמשכתי לצייר. לאחר שרותי הצבאי, למדתי עיצוב גרפי ואמנות. כיום אני אמנית מדיה דיגיטלית, ומעצבת ובנוסף אני יוצרת וידאו ארט והדפסים של ציוריי על חומרים שונים. במהלך העשור האחרון אני אמנית אקטיבית המציגה תערוכות בישראל וברחבי העולם.
אני חיה ונושמת אמנות ולכן אני אסירת תודה לקיומו של האינטרנט, על התפקיד המשמעותי שהוא מגלם בעולם האמנות, ובמיוחד בתקופה הנוכחית של COVID-19.
דימוי דיגיטאלי ציור בתלת מיימד 2015
המסע שבו מתחוללת יצירה הוא אינדיבידואלי וסלקטיבי, תוכלי לחלוק חלק מהתהליך האינדיבידואלי שלך?
עבורי, התחלתה של כל יצירה הוא כמו כניסה לעולם פנטסיה חלומי, המסע מתחיל מיצירת עולם חדש ווירטואלי שבו אין חוקים ו"הכל אפשרי". במרבית מעבודותיי אני משתדלת לשלב מציאויות וירטואליות וויזואליות עם תחושות תת מודעות ומחשבות פילוסופיות.
אני יוצרת את העולם הוירטואלי עם תוכנות 3D (תלת מיימד), ותוכנות ציור ב2D (דו מיימד), שילובים של עיבודים, תאורות, זוויות, טקסטורות וצורות. העבודות שלי הן כמו חידות נפש, אשר מזמינות את הצופה לנסוע מנקודה אחת לשנייה על ידי ניתוח האובייקטים הסימליים שבכל יצירה ותמיד נשאר משהו עבור המתבונן לגלות. האמנות שלי היא מציאות סוריאליסטית, היא לוקחת את הצופה למסע למקומות אמיתיים ומוחשיים בדיוק כמו המציאות המוכרת לנו.
מחשבים לא מייצרים אמנות, אנשים מייצרים אמנות, מחשבים הם כלים יצירתיים ומתוחכמים המייצגים את השפה החדשה של הדור החדש.
אשה בכתום 2011
איפה ואיך את מוצאת את המשאבים והמקורות להשראה פנימית?
אני מתבוננת בחיים, על הנסיון האישי מהמסע שלי, על הדברים שהחיים מביאים אליי וכל מה שמתרחש בעולם מבחוץ אליי- חוויות קולקטיביות ואינדיבידואליות. כל אלו מובאים באמנות שלי כמו סיפור- אני מספרת סיפורים ויזואלים. כלי עוצמתי נוסף להשראה בשבילי הוא מוסיקה, היא מעוררת בי חיים ומעירה עולם שלם של מחשבות ויצירתיות.
"סערה" מהסדרה כדורים קיבינרטים 2015
“"...יצירותיי הן כמו חידות נפש, אשר מזמינות את הצופה לנסוע מנקודה אחת לשנייה על ידי ניתוח האובייקטים הסימליים שבכל יצירה ותמיד נשאר משהו עבור המתבונן לגלות".
"היא נכנסה למעגל האדום" מתוך עבודת וידאו ארט 2009 באמצעות שאיבת השראה מאמנים שונים, יוצרת לאופר את שפת האמנות הדיגיטלית ובתוכה היא מדגישה את המצב האנושי המבודד של העידן הטכנולוגי.
בעבר ציינת כי את מוצאת באמנות להיות בעלת מטרות פמיניסטיות, האם זו אחת מהמטרות המקצועיות ששמת לך? האם יש לך מסר מגדרי פמיניסטי לחברה המודרנית שלנו?
השאלה הזאת משמחת אותי...
בשום שלב בלימודיי, אף אחד לא חשף אותנו לנשים אמניות, כולם היו גברים. שנים רבות לאחר מכן, למדתי על פרידה קאלו המדהימה, נשים הורחקו כמעט מכל התכנית האקדמית לאמנות.
אחד הדברים המשמעותיים שאני מוצאת באמנות הוא היכולת לקדם את מעמד האישה ולהביא למרכז הבמה את החוויה והזווית הנשית של הקיום. רובד נוסף של פמיניזם שאפשר למצוא בעבודותיי, הוא הבחירה שלי בגוף הנשי, בכאב וברחם.
"עצב" 2014
האם הייתה נקודת מפנה אשר השפיעה עליך בצורה דראסטית?
נקודת המפנה הכואבת הייתי אומרת... לצערי עברתי תאונת דרכים קשה מאד בצעירותי, בערך כארבעה חודשים לאחר שנשאתי. אחריה הגיעה שנה שלמה של שיקום עד שפחות או יותר "חזרתי לחיים", הייתי צריכה ללמוד ללכת מחדש ונהיגה נשארה מאז מלאה בחששות.
כחלק מתהליך השיקום והחזרה לחיים, היה חלק קריטי לאמנות שהעניקה לי כח מרפא דרך תרפיה בציור שכחלק ממנה ציירתי ציוריי ילדים על הקיר של ילדי העתידי.
כשהחלטתי להפוך לאמנית אקטיבית לפני עשור, מכוניות וחלקי מכוניות התחילו להופיע כמוטיבים בעבודות שלי.... כך התבהר לי שאני צריכה לעשות עבודה עם עצמי בנושא.
מכוניות 2009
"... כשהחלטתי להפוך לאמנית אקטיבית לפני עשור, מכוניות וחלקי מכוניות התחילו להופיע כמוטיבים בעבודות שלי.... כך התבהר לי שאני צריכה לעשות עבודה עם עצמי בנושא"
השינוי בקריירה והמעבר ל"אמנית אקטיבית" נשמע כמו שינוי מהותי בחייך, תוכלי לספר לנו על השיקולים הפנימיים והתהליך שהובילו להחלטה הזו?
הפרק הראשון של הקריירה שלי היה בעיצוב גרפי ובסופו עבדתי כעשור בחברה שמייצרת משחקי מחשב ולומדות לילדים. חלק זה בקריירה היה התפתחות משמעותית עבורי כמעצבת וכמנהלת אמנותית, בנוסף, זה אפשר לי לממש את חלום הילדות שלי - ליצור ולפתח דמות מצויירת (בעקבות הערצתי לוולט דיסני האדיר). כך יצרתי את "דינו" הדינוזאור, שהיה הכוכב של משחקי מחשב ותוכנות לימוד.
ברקע תמיד ציירתי ופיתחתי את מיומנויות הציור הדיגיטאליות שלי, מאחר והבחירה במחשב בתור הכלי היצירתי העקרי שלי דורשת למידה והתפתחויות עמוקות יותר מהידע האמנותי שרכשתי בלימודיי. הבנתי כי לא אוכל להמשיך לעבוד בתפקידי ולהשקיע באמנות שלי במקביל, החלטתי להתמקד בלפתח את הקריירה האמנותית שלי ויצאתי לדרך עצמאית.
הייתה משמעות קריטית לטיימינג שבו התקבלה ההחלטה, הרגשתי שהגיל והבריאות שלי הם משתנים רלוונטים מאחר ואני סוכרתית מעל 20 שנה. ידעתי שהמשמעות של להפוך ל"אמנית אקטיבית" אומר לעבוד קשה, להציג ולנסוע בעולם ואלו דורשים כוחות ואנרגיות מאתגרים במיוחד. בנוסף, יש את העניין של "גילנות" שעולם האמנות חוטא בו רבות לצערי.
למזלי הגדול, תשוקה ואמנות בערו בי והתחלתי ליצור עבודות וידאו ארט שהנפשתי מתוך עבודותיי הקודמות, הקמתי אתר שהיה שלב וקפיצה חשובה והצעות לתערוכות התחילו להגיע.
כאמנית, רציתי שיגלו אותי ותהליך ההתמסרות לאמנות והחשיפה שלי לעולם דרשו ממני מאמץ רב. קבלתי חיזוק ותוקף לצעד המקצועי הנועז הזה כשהצגתי בגרליה כחלק מהביאנלה ה-53 בוונציה, וגם לאחר מכן בתערוכת יחיד שהוצגה במוזיאון יאנקו דאדא בישראל, ותערוכה קבוצתית עם יוקו אונו ביפן וכמו בכל סיפור סינדרלה משובח, במהלך חמש השנים האחרונות זכיתי להציג 3 תערוכות יחיד שונות בניו-יורק. חלק מהתערוכות הופקו על ידי חברה שהולכת איתי כבר מהתערוכה במוזיאון ינקו דאדא, ומדפיסה את עבודותי על
חומר ייחודי המדמה אבן שיש. אני מלאת הערכה לאותו אדם שמאמין בי. כמו אותו אדם מניו יורק אשר גילה אותי והציג איתי שלוש תערוכות יחיד במנהטן.
העבודות שלך נוגעות רבות בתת מודע האנושי, האם יוצא לך להתמודד עם הפחדים והשדים שלך במהלך תהליך היצירה?
בהחלט, אני לא מפחדת לגעת בהם... בנקודות הרגישות ביותר ובעצבים החשופים שלי. אני מוצאת שמתוך החלקים האלה שבתוכי אני שואבת הרבה מהרעיונות שלי, התחושה היא שהכל מתפרץ ממני אבל החוויה השלמה היא משחררת ביותר. בנוסף, חלק גדול מהעבודות שלי עוסק בנושאים מורכבים וקשים כמו השואה ומלחמה.
"אין מלחמות מתוקות" 2018
מה היית רוצה שאנשים ייקחו מהאמנות שלך?
כח, תקווה, היכולת להסתכל לפחד בעיניים, אסתטיקה ואהבה.
IT'S NOT A GAME מתוך התערוכה Gateway Art Center Gallery NYC אוגוסט 2015
האם יש איזשהו פרוייקט מיוחד שאת עובדת עליו כרגע? כן, זה פרוייקט מתמשך שהתחלתי לפני שבע שנים. מגזין אמנות דיגיטלית בשם
44DEGREES
וממש לאחרונה השקנו את הגלריה הוירטואלית החדשה שלנו אשר משמשת להצגת תערוכות יחיד. התחלתי את הפרוייקט של המגזין במטרה לקדם אמנים ישראלים והשנה פתחנו את דלתות המגזין והגלריה גם עבור אמנים בינלאומיים וכך מתאחדים להם אמנים מסביב לגלובוס. הגלרייה היא סטארטאפ אינטראקטיבי, והיא מוצגת כחדר או שניים ומעוצב מציאותי בתלת מימד. אתם מוזמנים לדפדף בכל הגיליונות שהתפרסמו במשך השנים שם תוכלו לצלול איתנו למעמקיי עולם האמנות, ולצפות בכל הגליונות בכניסה חופשית 24/7.
מה החזון העתידי שלך?
להתפתח כאמנית ולהמשיך ליצור, לא רק אמנות אלא גם פיתוח של פלטפורמות דיגיטליות אשר בעקרן יתרמו לקידום נשים אמניות והפחתת הפערים המגדריים.
-------------------------------------
רוצים לקרוא ולראות עוד בנוגע לאמנית תמר מייק לאופר?
לחצו על הלינק בכדיי לעבור לאתרה הרשמי
https://www.tammymikelaufer.com
תמר מייק לאופר ואורחים בתערוכה 2017 מנהטן ניו יורק לינק לויקיפדיה על האמנית תמר מייק לאופר
#אמנים #אמנות #אמנותדיגיטלית #ציורדיגיטלי #אמנותעכשווית #תמרמייקלאופר #גלריות #תערוכות #מוזיאונים #גלריהאונליין #גלריהמקוונת #מגזיןאמנותמקוון #44DEGREES #ציור #סוריאליזים #ניויורק
#digital art
#Digital drawing
#Frida Kahlo’
#Judi Chicago
#44ONLINE ART MAGAZINE
#Tammy Mike Laufer
#ART MAGAZINE
#ISRAELI ARTISTS
All rights reserved to 44DEGREES ONLINE ART MAGAZINE & GALLERY © 2020
