בתחילת המלחמה, חשבתי שהעשייה האמנותית שלי תציל אותי, עדיין הייתי יצירתית. באמת יכולתי אחר השביעי באוקטובר לשבת וליצור. היתה לי יכולת להעזר ביצירתיות כדי לעבד את מה שקרה. עכשיו זה נעלם... אין לי כמעט חשק לכלום. הרגשה כבדה מאוד. עצב, כבדות, דווקא עכשיו שקצת יותר שקט, הגוף והמוח שלי לא משתפים פעולה. אני רוצה לנוח מהכול. העצב גדול, אחרי כל מה שאנשים עברו, כאילו הכול יושב עלי. כל יום החדשות מטלטלות יותר. עדיין הממשלה והעומד בראשה ממשיכים בדרכם הנבזית. ממשלה שלא רואה את הנזק שהיא עושה למדינה!!! לא...

אני שמחה להזמין לתערוכה קבוצתית בה אני משתתפת. הזמנה מצורפת. התערוכה תתקיים ברומא, איטליה. פתיחה ביום חמישי 1 לפברואר, שש וחצי אחר...